פרישת איחוד האמירויות מאופ"ק: סדק ראשון בקרטל הנפט
המהלך של אחת מיצרניות הליבה אינו רק טכני, אלא ביטוי למעבר ממדיניות של תיאום והגבלה לעצמאות וגמישות - על רקע שיבושי שוק, מתיחות אזורית ושחיקת המודל הקולקטיבי של אופ"ק
ארכיון דעות ופרשנויות - אפריל 2026
בגידת הרבנים: הנבואה שמתה, הסריסות - ואובדן הדרך של היהדות
במאה הקודמת היו אלה האינטלקטואלים שבגדו בתפקיד שלהם אבל בישראל של ימינו הפניית העורף לצורך לסמן גבול ו"להתנבא" מול בעלי השררה דרמטית פי כמה, וההפקרות זועקת. בינתיים, שמה הטוב של היהדות אובד וישראל צועדת למקום שממנו יהיה קשה לחזור
נצח שנמשך שבועיים: טראמפ ימשיך במצור ככל שיידרש - לפחות עד שישוב מסין
בעוד שבועיים צפוי נשיא ארה"ב להמריא לבייג'ינג, למפגש עם שי ג'ינפינג, נשיא הרפובליקה העממית - ביקור שנדחה מראשית אפריל על רקע העימות עם איראן, מתוך הנחה שעד אז כבר ניתן יהיה לסגור את הקצוות. אלא שהמלחמה, לפחות במונחים של טראמפ - גם הסתיימה וגם ממש לא
נשמע מוכר? איום הרחפנים היה ידוע שנים - אך בצה"ל נרדמו
הכתובת הייתה על הקיר, אך בצה"ל לא נערכו: למרות הצטברות של מידע מודיעיני ותמרורי אזהרה בוהקים לגבי רחפני חיזבאללה, בצבא העדיפו להסתתר מאחורי תירוצים של קשיי תקציב ובעיות בשרשרת האספקה. כעת, במערכת הביטחון מצביעים על צורך בשתי החלטות מרכזיות
מהשריונר והלוחם שאני אוהב, נשאר רמטכ"ל שמושפע מהתקשורת וקפלן
עם כל ההערכה לרמטכ"ל, החשש הוא שההשפעה מקפלן והפרוגרס מחלחלת. מפסילת פאץ' המשיח בגלל קוד אתי מטורלל, ועד סכנת נטישת הדתיים את השריון לטובת שילוב לוחמות - חייבים להתאפס ולהתמקד קודם כל בניצחון
שלטון החוק או היועמ"שית? אצל גלי בהרב-מיארה החריג של אי-ייצוג הפך לשגרה
אירועים שבהם הפרקליטות סירבה לייצג את המדינה נחשבו לחריגים - אבל אצל גלי בהרב-מיארה זה כבר עניין שבשגרה. היא פועלת כרשות נפרדת, בעלת זכות וטו בפועל על החלטות פוליטיות של הממשלה שאינן לרוחה
מצפון נפתחה הרעה: זה לא רחפן נפץ, אלא בלון ניסוי של חיזבאללה
קשה להתמגן מפני הנשק החדש של חיזבאללה וקשה עוד יותר להתגונן מפני קוצר הראייה של מקבלי ההחלטות. כולם עלצו פה כשחיזבאללה הצטרף לחימה, אבל מקץ חודשיים צריך לשאול: מי טמן מלכודת למי?
המרד נחשף: מי באמת ניסה להפיל את לשכת נתניהו ותפר תיק לפלדשטיין ואוריך | דעה
אחרי שראש המוסד הבהיר כי אין פגיעה בביטחון, והאשמות הריגול התנדפו מכתב האישום, הגיע הזמן שבנט, בן כספית ורונן צור יתנצלו
איראן לא ראתה את זה קורה: השינוי הדרמטי האפשרי במעמד ישראל בגלל משבר הורמוז
המשבר במצר אינו רק ביטחוני אלא גם מהווה פתח לשינוי עמוק: מעבר ממערכת תלויה בצוואר בקבוק אחד - לרשת נתיבי אנרגיה מבוזרת. בתוך המהלך הזה, ישראל, שעד כה צפתה מהצד, עשויה להפוך לשחקן מקשר בזכות מיקומה הגיאוגרפי ותשתיות כמו קצא"א
מי מנסה להשתיק את פרשת הרצח המזעזע בפתח תקווה ולמה?
כנופיית ילדי המהגרים שזורעת פחד ברחובות מרכז תל אביב, לא הפכה לאייטם חם במקרה. למישהו יש אינטרס ברור שנדבר עליהם במקום על רוצחים עם כיפה וציצית
בית המשפט העליון מכניס את ממשלת ישראל לנתיב השחיטה | דעה
בג"ץ אולי לא כפה מיד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך מאחורי הדחייה מסתתרת מגמה מסוכנת: הרחבת סמכות בית המשפט על חשבון הממשלה והכרעת הציבור בקלפי
הקרב על "נדוניית בנט": מי ייקח את קולות הימין האבודים?
האיחוד עם לפיד עשוי להרחיק מצביעי ימין מבנט ולפתוח מרוץ חדש על קולות מאוכזבי הקואליציה. ליברמן והנדל כבר מסתערים, באיזנקוט מזהים הזדמנות - ובמערכת הפוליטית מעריכים: הקרב האמיתי רק מתחיל
מי שהסיט את המבט אחרי רצח ועוד רצח במגזר, לא צריך להיות מופתע כשהאלימות דופקת גם על דלתו
יש הלימה בין הזינוק בפשיעה במגזר הערבי לבין העלייה באלימות בחברה היהודית. כשהביטחון האישי בשפל, האחריות נותרת יתומה - והמחיר כבד. ביטול תקציבים ייעודיים למאבק באלימות בחברה הערבית והזנחת נוער בסיכון - נדחקו הצידה לטובת מטרות קואליציוניות
מאחורי הקלעים של האיחוד: נפתלי ניסה לגייס בכירים - ופנה ללפיד כמוצא אחרון
לוואלה נודע כי לפני הסיכום עם לפיד, בנט הציע תפקידים בכירים לפחות ל-3 דמויות הקשורות לאיזנקוט, בהן מתן כהנא, אך נענה בשלילה. במפלגת איזנקוט חשבו בחודשים האחרונים שחיבור בנט-לפיד לא מביא קולות מהימין ונולד מתוך לחץ בסקרים, ולא צפויים לשנות בשלב זה את עמדתם
הדרמה שמאחורי קריסת השיחות עם ארה"ב: מדוע איראן חוששת יותר מכל מלחיצת יד?
עזיבתו הפתאומית של שר החוץ האיראני את פקיסטן אינה רק אירוע דיפלומטי, אלא הצצה למאבק היצרי בצמרת המשטר. בטהרן מפחדים יותר מתמונה של פשרה מאשר מהלחץ הכלכלי של טראמפ, בזמן שמשמרות המהפכה ומוקדי הכוח הקשיחים מנהלים "קרב דיאדוכים" על עתיד המהפכה
איחוד בנט-לפיד: מומנטום גדול, שאלות קשות
החיבור בין בנט ללפיד מייצר תנופה תקשורתית וממקם אותם כאלטרנטיבה ברורה לנתניהו, אך בתוך האופוזיציה מטילים ספק ביכולתו להביא קולות מהימין או להוביל ל-61 מנדטים. לצד הרווחים הפוליטיים לשני הצדדים, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: מה קורה ביום שאחרי המומנטום
הרצוג רועד מנתניהו. המציאות מחייבת אותו להתמודד מולו
היכולת הבין-אישית של הרצוג סייעה לו לחפור מנהרה מתחת לנתניהו, וכשרה"מ התעורר מאוחר כבר היתה תמיכה של חצי כנסת - וכולם הבינו שהקרב כבר הוכרע. אך החודשים האחרונים לא הקלו על הנשיא, שנותר קרוע: חנינה לנתניהו או עמוד שדרה איתן
המהלך שיציל את נתניהו: את מי באמת תשרת מפלגת ימין חדשה?
יש רק איש אחד שרוצה באמת שיקום "ליכוד ב'" - וקוראים לו בנימין נתניהו, שמייחל שהמגעים בין מי שהרחיק מהליכוד יבשילו לכדי ריצה משותפת לכנסת
שלב ההתפכחות: ישראל מפסיקה להיות פראיירית - ושברה את מחסום הפחד
לראשונה מזה עשורים, לאויבינו המתנדנדים בכל החזיתות מתחיל ליפול האסימון שהתעוררנו - ושאנו גובים מהם מחיר עצום בכל פעם שהם מעזים לתקוף או אפילו להתארגן למתקפה
הנס שממשיך להיכתב: הסיפור הבלתי נתפס של מדינת ישראל
יש מדינות גדולות, יש מדינות חזקות, ויש את מדינת ישראל שהיא פלא. ולא פלא של רגע - אלא נס מתמשך בכמעט כל תחומי החיים
השלטון נפל: ישראל כבר איננה דמוקרטיה - אלא יוריסטוקרטיה
במושב הקיץ נציגי העם יצטרכו להחליט אם הם מוכנים להמשיך במסע ההשפלה שבו השופטים מכופפים אותם שוב ושוב. חברי הקואליציה נדרשים לעשות מעשה כדי להימנע ממשבר חוקתי ולהגן על העם
יצא המרצע: הממשלה לא מתכוונת לחקור - וגם לא התכוונה מעולם
כשבא כוח הממשלה הודה בבג"ץ שאין כוונה לחקור את הטבח - נחשפה האמת המכוערת. בין מתקפה על מערכת המשפט, פולחן האישיות בטקס המשואות והקרע בחברה, מצטיירת מציאות שבה האחריות נדחקת והמערכת מתפוררת מבפנים
שלוש שנים, ואני עדיין מתקשה לכתוב את המילים הללו
גיא, אריה שלי, השבוע ציינו את יום הזיכרון השלישי מאז נפילתך בקרב גבורה בקיבוץ רעים. אתה וחבריך הערתם את ישראל - ואסור שהמחיר הכבד ששילמתם יהיה לשווא
שמות מצטרפים חדשים למפלגות ייחשפו בקרוב - ספק אם מישהו מהם יזיז את מפת הגושים
אף אחד לא מצביע לנתניהו בגלל דודי אמסלם או אבי דיכטר. ליאיר לפיד לא מצביעים בגלל אלעזר שטרן או יסמין סאקס. הציבור מסתכל, מתרשם אולי לשנייה, ואז חוזר לשאלה האמיתית: מי מוביל, מה הכיוון, ומה הסיכוי לנצח. חשיפת שמות כמעט אף פעם לא ממגנטת קולות
ביום העצמאות הזה אני מבקש מכם דבר אחד: לסרב
בצל המלחמה והמציאות הביטחונית, לא כל מאבק הוא הכרחי ולא כל פקודה מחייבת ציות. החברה הישראלית, התרחקה מערכים של מוסר ואחריות, והאומץ האמיתי כיום הוא להציב גבול, לשאול שאלות - ולבחור באנושיות גם כשהלחץ הוא להתיישר
צריך להודות: שופטי בג"ץ הם לא באמת הסופרמנים של הדמוקרטיה הישראלית
"מי ישפוט את השופטים"? צעקו המפגינים שניסו לפרוץ לאולם אתמול. עוד ביטוי לתפארת רפרטואר מכונת ההסתה של לוין-רוטמן. התשובה היא: שההיסטוריה תשפוט אם הם צדקו או לא כשבחרו את הקרבות שלהם אל מול המתקפות הבלתי נפסקות נגד שלטון החוק בשלוש וחצי השנים האחרונות
הזמן ככלי הכרעה: מדוע עליונות צבאית אינה מתורגמת להסכם מול איראן
המערכה האחרונה הנחיתה על איראן מכות חסרות תקדים, ובכל זאת הן לא מתורגמות להסכם דיפלומטי-מדיני שישקף את יחסי הכוחות. במערב, ניהול משברים מבוסס על זמן, מתוך הנחה שהצד השני יתכנס בהדרגה לפשרה. באיראן, הזמן הוא כלי לבחינת נחישות היריב. כך נולד פרדוקס
אין מנוס: הגיע הזמן למשבר חוקתי יזום על ידי כנסת ישראל | פרופ' משה כהן אליה
כחוקר בתחום המשפט החוקתי השוואתי, אני יכול לקבוע שהגענו לרמות של הזיות יוריסטוקרטיות שאין להן שום תקדים בעולם השפוי, עד כדי כך שלא יהיה מופרך להניח שבג"ץ גם יכתוב בעצמו את כתב המנדט
השאלה אינה מי יהיה המלך, אלא האם תישאר פה בכלל ממלכה
אובדן הממלכתיות ריחף מעל טקסי יום העצמאות - ניכר בכל פינה, זעק מכל מילה והבליט סכנה קיומית חדשה, מבפנים: אנחנו כבר לא מאמינים באותו הסיפור ולא מסוגלים להתרגש מאותו השיר
טקס ממלכתי? נתניהו בחר מזמן במלכותי: כך נקבר הקונצנזוס בהר הרצל
הימים שבהם יו"ר הכנסת היה כוכב האירוע חלפו: הרייטינג הגבוה גרם לנתניהו להשתלט על הפריים עם נאומים פוליטיים ועשרות קלוז-אפים. בעקבות "מסננת נאמנות" למקורבים, משפחות חטופים שביקרו את ראש הממשלה מודרו מהשידור - וגם מדוע נתניהו חושש מהבחירות הקרבות?
יד אחת מושטת, השנייה חונקת: הקו הכפול של טראמפ
בזמן שהמצור הימי עולה לטהרן חצי מיליארד דולר ביום, טראמפ משהה את האופציה הצבאית. רגע לפני ביקור המלך צ'ארלס, הנשיא מעניק לאיראנים זמן ומנצל את הסדקים במשטר כדי לכפות הסכם. המסר ברור: דיל, או השמדת תשתיות
ושמחת בחייך: הנשק הסודי של עם ישראל, לא מה שחשבתם
בניגוד למה שמקבל לחשוב, הדרך של ישראל לניצחון לא עוברת בסיכולים ממוקדים בטהרן או ביירות, אלא באזרחים תאבי חיים שירדו למקלטים עם בקבוקי יין. ירושלים היא אולי בירת הנצח, אבל תל אביב, יא חביבי תל אביב
הרסני, מסוכן וטרגי: נתניהו הוא הטיפש הכי מוכשר בעיר
לצד תדמית של מנהיג מיומן, מצטייר דפוס קבוע של קבלת החלטות: הישענות על כוח ופחד, התעלמות ממידע סותר והיעדר שינוי גם מול כישלונות חוזרים - תפיסה שממשיכה להכתיב את המדיניות לאורך השנים
הברית עם הכורדים והמאבק בבג"ץ: הדרך לריבונות עוברת דרך שבירת הדיפ-סטייט | פרופ' משה כהן אליה
ישראל הפכה למעצמה אזורית עם עומק טריטוריאלי, אך האם היא באמת ריבונית? מהחזון של הרצל ובנציון נתניהו ועד לדיקטטורה המשפטית של אסתר חיות: למה הדרך לחופש עוברת דרך סנקציות על שופטים
ה"שעון" בטהרן חדל לציית: המהפך במזרח התיכון
לוח התצוגה בטהרן הסופר לאחור את קיצה של "הישות הציונית", חדל מלהמשיך לאחר 7 באוקטובר. לפי תפיסתה של איראן, היום הזה נועד להיות חוליה בשרשרת של שחיקה. אמנם ביום הזיכרון ישראל מבכה את בניה, אך המאבק אינו מסתיים בניצחון אחד, אלא מתמשך בזמן, בדורות ובחיים
מי שבהלם מהתמיכה ברב זרביב, עשוי להפסיד את הבחירות | קרב חמשת המנדטים
בעוד בתקשורת מיהרו לגנות את ההחלטה שידליק משואה, לא כך נתפס הרב בציבור הדתי-לאומי. שם רואים אותו כאיש מילואים, איש תורה, לוחם וסמל. הבחירות הקרובות יוכרעו בקרב על חמישה מנדטים מהימין, ומי שלא מבין את הזהות של חובשי הכיפות הסרוגות - עשוי להפסיד אותם | דעה
המשבר הכפול של איראן: בין לחץ חיצוני לקרב ירושה פנימי
בעוד ארה"ב דוחפת להסכמות והפחתת מתיחות, בטהרן מתחדד הקרע בין הדרג המדיני שמנסה לקנות זמן לבין משמרות המהפכה שמקשיחים עמדות ומחזיקים במנופי הלחץ - ובראשם מצר הורמוז. התוצאה: מו"מ מקרטע, מסרים סותרים וסיכון גובר להסלמה, כשמאחורי הקלעים מתנהל מאבק עמוק
לא רק בן גביר לא סופר את היועמ"שית - כעת מתברר שגם המפכ"ל
המפכ"ל שלח לגלי בהרב-מיארה מכתב שבו הוא כותב כי בכוונתו למנות את היועמ"ש של שב"ס, עו"ד גונדר עירן נהון, ליועמ"ש המשטרה. היועמ"שית גררה רגליים ודחתה את הטיפול בסוגיה, אך לוי נוקט כעת בשיטת "חיקוי מפקד" הלקוחה משדה הקרב. מה שטוב לבן גביר, טוב לו
הסערה מאחורי המינוי שחושפת טפח מהקרב בין היועמ"שית ונתניהו
סיפורו של עו"ד רואי כחלון חושף את המתח היצרי בין הממשלה לייעוץ המשפטי ואת הביקורת החריפה של נציב התלונות על התנהלות המערכת, בפרשה שמעלה שאלות נוקבות על גבולות הכוח והמסר הנשלח לכל עובד מדינה בכיר בישראל
בנט בלחץ, איזנקוט ממתין: מאחורי הקרב על ההנהגה בגוש השינוי
על רקע מצבו הפוליטי הרגיש, בנט מבקש לצרף את איזנקוט כסגנו, אך יו"ר "ישר!" מעדיף להמתין. במקביל, הקואליציה נערכת לשורת מהלכים דרמטיים לפני פגרת הבחירות
בין מציאות להסכם: הפסקת האש בלבנון מעלה יותר שאלות מתשובות
הפסקת האש בלבנון כבר נכנסה לתוקף, אך במערכת הביטחון עולות שאלות קשות: האם צבא לבנון יפעל נגד חיזבאללה, והאם ניתן בכלל להגיע להסדר מול מציאות שבה איראן ממשיכה להשפיע בשטח. בינתיים, ישראל מציגה הישגים - אך האיום משתנה והפתרון רחוק מלהיות שלם
הזיגזג הפומבי ומפגן הכוח: מה עומד מאחורי "האיסור" של טראמפ על ישראל?
בין פוסטים זועמים האוסרים על ישראל לתקוף בלבנון, טראמפ מנסה להוכיח שליטה. בעוד נתניהו מחפש מרחב פעולה וגם "רשימת הישגים" לבוחר, מנגד ניצבים: איראן, חיזבאללה, בחירות אמצע הכהונה בארה"ב והנשיא האמריקני שמבהיר: "מספיק זה מספיק"
פרוטקשן לטהרן וקריצה לוושינגטון: כך קטאר קנתה את השקט שלה
פגיעה ברווחי הגז ותלות מוחלטת במים מותפלים אילצו את קטאר לשנות מסלול. חשיפה: איך דוחה השתמשה במיליארדי דולרים שהוקפאו כדי לעצור את הטילים מאיראן, ובמקביל תפרה עסקאות מאחורי הקלעים כדי להשתלב בתוכנית העל האמריקאית
מודל הונגריה כבר כאן: הדרך היחידה לעצור את דהירת נתניהו לדיקטטורה
נתניהו מתרברב שמנע שואה שנייה למרות שהמיט עלינו את ה-7 באוקטובר, בן גביר משתלט על המשטרה ולוחמים נזרקים לכלא בגלל מנגל בשבת. אבל התקווה לעצירת הדיקטטורה מגיעה מהונגריה: איחוד של ימין ממלכתי סביב בנט ואיזנקוט יכול לשלוח את הממשלה להיסטוריה
זה לא בן גביר: ההכרעה תקבע אם הדמוקרטיה הפסידה לכהניזם
השופטים עושים הכל כדי להימנע מהכרעה בהדחת בן גביר מהחשש להיקלע למשבר חוקתי קיצוני; אפשר להבין. אבל אם המו"מ יכשל הם צריכים להבין שהגיע רגע האמת. גם אם בן גביר יפיק רווח פוליטי מהמשבר הזה, אין להם ברירה
לבנון בדרך למלחמת אזרחים? הממשלה מנסה למשול - וחיזבאללה מריח בגידה
ישראל והעולם מתבוננים בתקווה על ניסיונות הריבונות של עאון וסלאם, אך המציאות בשטח מלמדת על מסלול התנגשות בלתי נמנע. כשחיזבאללה עובר משיח של "התנגדות" לשיח של "חיסול בוגדים", התנאים למלחמת אזרחים כבר לא נמצאים רק על הנייר
ישראל צריכה להכריז: רוצים טיוטת הסכם שלום מלא מלא עם לבנון | גיורא איילנד
בזמן שהמעמד הבינלאומי של ישראל בקריסה, יש שתי גישות שבירושלים מאמצים לקראת השיחות ההיסטוריות בארה"ב. אם וכאשר יושג הסכם שלום עם ארץ הארזים, יהיה עלינו לנופף בו מול שני העמים - ובעיקר מול העולם כולו
הלקח שלמדו השבוע בישראל: איך אומרים "מהפך" בהונגרית?
את בנימין נתניהו לא יפיל השמאל וגם לא הקפלניסטים, אלא רק מי שהיו יכולים להימנות בקלות על תומכיו, לפני שהבינו שהוא מדרדר את מדינת ישראל לתהום
"המצור הכלכלי" עלול להתפוצץ: האופציות של איראן - והסיכוי לעימות צבאי נוסף
ארה"ב מעדיפה אולי פגיעה כלכלית ב"כסף האיראני" על פני חידוש הלחימה והאופרציה הצבאית, אבל איראן מאותתת שלתפיסתה מדובר באקט מלחמתי. כשה"כבוד" האיראני על השולחן - הסלמה במיצר עלולה להידרדר מהר מאוד לאש חיה. הכל - במקרה שלא יגיעו להסכם שיסיים את המלחמה
בידוד בינלאומי הוא איום קיומי לא פחות מנשק גרעיני איראני
מצבה של ישראל בדעת הקהל באירופה ובצפון אמריקה מעולם לא היה רע יותר. אם לא נעשה משהו ומהר, נגלה שאולי יכולנו לאויב, אבל נותרו בלי חברים. האיום הקיומי החדש על ישראל, קווים לדמותו